top of page
חיפוש
  • דנה

10 משחקים בתקשורת מקרבת לגן הילדים

ניהול קונפליקטים בגן היא חוויה מאתגרת מאוד, בכל רגע נתון ישנם 30 ילדים שחלקם כנראה בקונפליקט ו-2 נשות צוות שאמורות לתווך את כל הסיטואציות בו זמנית. תקשורת מקרבת היא כלי שיכול לסייע לילדים ולצוות הגן לבטא את מה שקורה בתוכם על ידי זיהוי הצרכים שלהם וביטויים באופן כנה וישיר, תוך לקיחת אחריות על רגשותיהם.

כאשר שפת התקשורת המקרבת נכנסת לשפת היום יום בגן היא מאפשרת לילדים להיות מודעים לצרכיהם ולרגשותיהם ולפתח יכולת הקשבה אמפתית לזולת. כשהילדים מבינים את הצרכים העמוקים שלהם ולומדים כיצד לתת להם מענה הם ינהלו שיח (פנימי וחיצוני) ממקום של הקשבה וחמלה ולא ממקום של שיפוט, אשמה ודרישה.


כמו כל שפה, גם שפת התקשורת המקרבת דורשת חשיפה ותרגול. במאמר זה תוכלו למצוא 10 דרכים משחקיות להנכיח את שפת התקשורת המקרבת בגן:


1. מה הם רגשות? [מליאה]

בכדי שילדים יתרגלו לדבר בשפת הרגשות חשוב שהם יתחילו לזהות רגשות בתוכם ואצל האחר. להלן מספר אפשרויות למשחקים העוסקים ברגשות:

א. אמרו שם של רגש ובקשו מכל הילדים לעשות פרצוף המביע את הרגש הזה.

רגשות לדוגמא: שמחה, עצב, פחד, בלבול, כעס, שיעמום, עלבון, התרגשות, תסכול, אהבה.

ב. בקשו מתנדב שיעמוד מול הילדים ויביע רגש מסוים, שאר הילדים צריכים לנחש מהו הרגש אותו הוא מביע.

לאחר שהילדים ניחשו שאלו את הילד שהציג באילו מצבים או מקרים הוא חש ברגש שהציג.

ג. בחרו שיר שהילדים מכירים היטב ושירו אותו בכל פעם ברגש (אינטונציה) שונה.


2. דומים אבל שונים [מליאה]

בקשו מתנדב שיספר לקבוצה על משהו שגורם לו להרגיש טוב, שאר הילדים צריכים לעצום עיניים, לדמיין את מה שתיאר המתנדב ולהרים יד אם הדבר גורם גם להם להרגיש טוב. בקשו מהילדים לפתוח עיניים ולהתבונן בכמות הידיים המורמות.

בדרך זו ילמדו הילדים כי לא כל דבר שנעים להם נעים גם לאחר ולכן כדאי לשאול חבר מה נעים לו ומה לא, בכדי למצוא משהו ששני הצדדים נהנים ממנו.


3. גלגל פתרון בעיות? [קבוצות קטנות]

ללמד ילדים לשהות בהצפה רגשית זהו כלי לחיים. בדרך כלל כשכעס או רגש עוצמתי אחר עולה אנחנו מנסים להיפטר מהאנרגיה הזו על ידי זה שאנו הודפים אותה על אחרים. אפשר ללמד ילדים להתקרב אל עצמם בשעת כעס על ידי זה שנציע להם דרכים להכיל את ההצפה הרגשית.

הדפיסו את גלגל פתרון הבעיות והציגו אותו לילדים בגן, שאלו אותם מה לדעתם יכול לעזור להם בפעם הבא שהם יחוו כעס או הצפה של רגש אחר, כתבו את שמות הילדים ליד הפתרונות שבחרו ותלו את הגלגל במקום נגיש בגן. בפעם הבאה שאחד הילדים יחוו הצפה רגשית גשו איתו לגלגל והציעו לו את הפתרון שבחר.


4. משפטי אני [קבוצות קטנות/ מליאה]

משפטים שמתחילים במילה אני מייצרים קרבה כיוון שהם מתארים את הרגשות ואת המחשבות שלי באותו הרגע, בניגוד למשפטים המתחילים במילה אתה אשר מעבירים מסר של האשמה וחוסמים את האחר מלהקשיב משום שהוא עסוק בהתגוננות.

הציגו לילדים סיטואציות מחיי היום יום בגן וסייעו להם לתאר את הסיטואציה במשפטי אתה ולאחר מכן לתאר את אותה סיטואציה במשפטי אני. בדרך זו ילמדו הילדים כיצד משפטי אני מעודדים פתרון בעיות.

לדוגמא: רן ורוני רבו על הבובה לולי.

הצגת האירוע דרך משפט אתה: אתה לקחת לי את לולי למרות ששיחקתי איתה.

הצגת האירוע דרך משפט אני: אני שיחקתי עם לולי וזה מעציב אותי שלקחת אותה.

שאלו את הילדים, אם אתם הייתם רן איזה משפט היה גורם לכם להחזיר את הבובה?


5. הכוח שבתוכי [מליאה]

הקריאו לילדים את הספר קדבובו - ספר על חלומות, אשר מלמד אותנו שכמו בחיים האמיתיים גם בחלומות אנחנו נתקלים בחוויות נעימות, מרגשות ומשמחות אך גם בחוויות מפחידות, מכעיסות ומעציבות. מתוך הסיפור אנו לומדים

להכיל את כל סוגי החוויות וכי הדרך להתמודד איתן טמונה בתוך כל אחד מאיתנו, כך בסיפור אור מגלה בתוכו את מילת הקסמים שלו - קָדָבּוּבּוּ. בתום הסיפור בקשו מהילדים לעצום עיניים ולבחור את מילת הקסם שלהם, כתבו לכל ילד את מילת הקסם שבחר על כרטסיה ובקשו מהם לשמור את הכרטסיה במקום יקר לליבם.

[להורדת קובץ הדפסה לכרטיסיות - לחצו כאן. ניתן להדביק מגנט מאחורי הכרטיסיות].


6. עץ הצרכים [קבוצות קטנות]

הסבירו לילדים מהו צורך (צורך הוא משהו שחשוב לי, שחי בי כרגע. לרוב רגש מתעורר בעקבות צורך).

צרכים לדוגמא: אוכל, מים, מנוחה, תנועה, שקט, מגע, שעשוע, סדר, עצמאות, הצלחה, יכולת, שייכות.

בקשו מכל ילד לאמר מה הם הצרכים שיאפשרו לו לגדול, לצמוח ולהיות שמח.

לאחר מכן, חלקו לילדים ציור של עלה ובקשו מהם לצייר את הצרכים שתארו, בסיום אספו את העלים מכל הקבוצות וצרו את עץ הצרכים של הגן (עבור ילדים שלא רוצים לצייר ניתן להציע עיתונים בכדי שיוכלו לבחור תמונות המשקפות את הצרכים שלהם ולהדביק על העלה).


7. פינת פיוס

ניתן לייצר בגן פינת פיוס בה ימוקם לוח משפחה מתקרבת.

כאשר מתקיים קונפליקט בין שני ילדים הם ניגשים לפינת הפיוס בליווי הגננת.

הילד הראשון מספר מה קרה מנקודת מבטו (במשפטי אני) ובוחר מגנט אחת שישקף את הרגש שהוא חש כרגע ומגנט שני שישקף את הצורך שלו ומניח אותם על הלוח.

לאחר מכן הילד השני מתאר את הקונפליקט מנקודת המבט שלו (במשפטי אני) ובוחר מגנט אחד שישקף את הרגש שהוא חש כרגע ואת הצורך שלו בסיטואציה ומניח אותם על הלוח.

בעזרת הגננת מסתכלים על הלוח המציג את הרגשות והצרכים של שני הילדים וחושבים ביחד על אסטרטגיה שתענה על הצרכים של שניהם.


8. לקרב במקום להרחיק [קבוצות קטנות/ מליאה]

הציגו לילדים סיטואציות מחיי היום יום בגן ובקשו מהם לזהות מה הצורך של הילדים בסיפור.

לאחר זיהוי הצורך בקשו מהם לחשוב על אסטרטגיות (פתרונות) שיעזרו לילדים בסיפור לענות על הצורך שלהם.

סיטואציות לדוגמא:

רוני קשקשה על הציור שצייר רן

רן ורוני היו שקועים במשחק מכוניות ולא רצו לשתף את רינה שביקשה להצטרף אליהם

הגננת קראה לכל הילדים להיכנס לגן רן ורוני רצו להמשיך לשחק בחצר

רן עצוב מאוד בעקבות הפרידה מאמא בבוקר

רן ורוני חברים טובים - רוני אוהבת לחבק ורן לא אוהב שמחבקים אותו


9. למלא את הדלי [מליאה]

הקריאו לילדים את הסיפור למלא את הדלי מאת טום ראת ומרי רקמייר. הספר מלמד אותנו שלכל אדם יש דלי בלתי נראה. אנחנו במיטבנו כאשר הדלי שלנו מלא אך כאשר הדלי ריק אנחנו מנותקים מהעוצמות שבנו. לכל אדם יש גם מצקת בלתי נראית, בכל מפגש עם אנשים אחרים, אנחנו יכולים להשתמש במצקת שלנו כדי למלא דליים, או כדי לרוקן אותם. כאשר אנו בוחרים למלא את הדלי של אחרים אנחנו גם ממלאים את הדלי שלנו.

שאלו את הילדים:

מה ממלא את הדלי שלכם?

מה מרוקן את הדלי שלכם?

האם האחריות למילוי הדלי שלנו היא שלנו או של אחרים?


10. הכרת תודה [מליאה]

סיימו כל יום בסבב שבו כל ילד מספר על דבר טוב שקרה לו היום.

* על מנת לייצר שינוי בדפוסי החשיבה של הילדים חשוב להתמיד ולבצע את הפעילות בסיום כל יום ואף לנסות ולדרבן את הילדים בכל יום לבחור דבר טוב חדש.



מקורות וקריאה נוספת

קשתן, א. (2006). תקשורת מקרבת (לא אלימה). מיתרים.

שפירא, מ. (2016). להכיר את שפת התן ושפת הג'ירף. [גרסה אלקטרונית].

כהן, א., אבורמן, ל. (2000). מפתחות קסם לתקשורת "לתקשורת לא-אלימה" – תוכנית לגיל הרך. [גרסה אלקטרונית].

קליימן, ל. (2007). תוכנית מפתחות הקסם לתקשורת לא אלימה- שפת הג'ירף, בתוך פרויקט מעג"ן.



דנה כסיף בן אריה

מנחת סדנאות ומפתחת מוצרים לתקשורת מקרבת.

בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול ותואר שני בבריאות הוליסטית.



bottom of page